עבודות מתוך אוסף מריה ואלה יאסני: 10 שנות עשייה של זכוכית סטודיו ישראלית.
עיונים לא רציפים בבסיס קיומנו, בקיומנו, בעתיד קיומנו.

האוסף נקרא על שמן של שתי ילדות שאבדו בשואה והן בנות 10 ו-12.
אביהן של הילדות, א. וולף יאסני, היסטוריון ועיתונאי, שרד את השמדת משפחתו, הקים משפחה חדשה , קרא לילדיו החיים על שמם של המתים והעבירם כולם למדינה החדשה שזה עתה קמה: מדינת היהודים.

20 שנה הספיק לחיות את חייו החדשים במולדתו האחרת. ידו האחת עסקה במתים וידו השנייה טיפחה את החיים.

האיש הזה היה אבי ואוסף האמנות השייך למשפחתי נקרא על שם בנותיו המתות .

על הגשר שבין יום השואה ליום הזיכרון בחרנו להציג עבודות העוסקות באסתטיקה של הזיכרון.
חלק מהעבודות נבחרו, כאמור, מתוך האוסף הפרטי שלנו, החלק האחר מורכב מעבודות חדשות העוסקות באותו נושא.

"זכרונות ילדות" 2 עבודות מתוך סדרת "חלונות" של אלינה רום-כהן
"אבקנים צהובים", ", "התאוששות", עבודת אדמה" עבודות של בוריס שפייזמן
"אירופה ללא ילדים" מתוך הסדרה "מסכים" של מריה מיכאלוב.
"החייל החי" פסל של שרית חפץ פומרנץ.
"באנו לכאן" מתוך הסדרה "אנשי הטארוט" עבודה של סרגיי בונקוב.
"ראי אדמה" עבודה של שולמית אחי-יובל
"אחיות" זכוכית: GStudio
"כזה מסע ארוך", "קינון", "בית", "ביצים", "תאומים" "בלונים" עבודות של ליזבט ביגר.
"פרחי הרוע" עבודות מאת יסמין סיון
"עץ החיים" עבודה מאת יוסף נור
"Preserved", "Broken Grown" של היולי ליברמן
"משפחה" של דפנה וייטסון